גזר דין בתיק פל"א 4628-04-12

רקע

מעשה בנאשם שבפניי, שבגין עבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים נדון לפסילה בפועל ולעונשי פסילה ומאסר מותנים. חלפו כחודשיים מאז החל הנאשם לשאת את עונש הפסילה שהוטל עליו, והנה נעצר בגין עבירות של נהיגה בשכרות ונהיגה בזמן הפסילה. אוסיף, כי העבירות החדשות נעברו באותו יום שבו התקיים, קודם לכן, דיון בעניינו של הנאשם בתיק אחר שהוגש כנגדו לבית המשפט לתעבורה בנצרת בגין עבירה נוספת של נהיגה בשכרות שהוא עבר.

ואלה פרטי הדברים: הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירות של נהיגה בשכרות, לפי סעיף 62(3) בצירוף סעיף 39א לפקודת התעבורה, ונהיגה בזמן הפסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה; ועבירות נלוות. בנוסף, הנאשם ביקש שבית המשפט ידון אותו גם בשל העבירה הנוספת של נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה, נשוא תיק תת"ע 10188-08-11 אשר מתנהל נגדו בבית המשפט לתעבורה בנצרת, שהוא מודה שעבר אותה, וכך הורשע על פי הודאתו גם בעבירה זו.

על פי עובדות כתב האישום בתיק העיקרי, עולה כי ביום 22.4.2012 בסמוך לשעה 13:00, נהג הנאשם ברכב בהיותו שיכור, כאשר בגופו מצוי אלכוהול בריכוז של 1070 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף. עוד עולה כי, באותן נסיבות, נהג הנאשם ברכב חרף הפסילה שהוטלה עליו ביום 7.2.2012 במסגרת פסק הדין שניתן בעניינו בבית משפט זה בתיק תת"ע 6747-06-10. באותו פסק דין הנאשם הורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, לפי תקנה 26(2) לתקנות התעבורה, עבירה אשר נעברה ביום 2.10.2009, והוטלה עליו פסילה בפועל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 11 חודשים ו- 20 ימים, בנוסף לפסילה ומאסר מותנים בני 3 ו- 5 חודשים (בהתאמה), שהנם ברי הפעלה בתיק זה.

כמו כן, על פי עובדות כתב האישום בתיק המצורף, עולה כי ביום 18.6.2011 בסמוך לשעה 03:30, נהג הנאשם ברכב בהיותו שיכור, כאשר בגופו מצוי אלכוהול בריכוז של 845 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף.

הנאשם נעצר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו בתיק זה.

לאחר שמיעת טיעוני הצדדים לעונש, ובעקבות סירובו של הנאשם להמתין עד לקבלת תסקיר מבחן בענייננו, הוקדם מועד מתן גזר הדין להיום.

דיון

העבירות שבהן הורשע הנאשם הנן עבירות חמורות מאוד ומסכנות חיים ממש, וכך הענישה המתחייבת במקרה זה צריכה להלום את חומרתן של העבירות ומידת אשמו של הנאשם. על כך אין צורך להכביר מילים (להרחבה ראו גזר דין מפורט שנתתי לאחרונה בעניין ת"ד 7762-03-11 מדינת ישראל נ' גונצרוב (11.6.2012)).

אוסיף בתמצית כך: מקומה של מערכת המשפט לא ייפקד מן המלחמה נגד תופעת הנהיגה בשכרות שלא אחת גורמת לתאונות דרכים קשות שגובות קורבנות בגוף ובנפש, וענישה הולמת לכל מי שחוטא בתחום זה מכוונת לקבוע בתודעת הכל את החומרה היתירה שבתי המשפט מייחסים לנהיגה בשכרות, ולהרתיע עבריינים בכוח מלעבור עבירות דומות. עוד צריך לומר, כי לענישה המחמירה תפקיד חשוב לא רק במקרה בו התרחשה תאונה שבה נפלו קורבנות בנפש, אלא אף במקרים בהם יצר הנאשם בהתנהגותו סיכון להתרחשות תאונה כאמור, ולמרבה המזל סיכון זה לא התממש.

כך היה במקרה שבפנינו. בעקבות נהיגתו בשכרות, בשתי הזדמנויות שונות, כשריכוז האלכוהול בדמו עלה כמעט פי ארבעה על המותר, יצר הנאשם סיכון חמור ופוטנציאל לפגיעה קשה בגוף ובנפש. אין צורך בדמיון מפליג כדי לדעת ולהבין מה רבה היתה הסכנה הטמונה בהתנהגותו המתוארת של הנאשם, ואיזה אסון נורא עלול היה להיגרם כתוצאה מכך. ודוק: אי התרחשותה של תאונה קשה בעקבות התנהגותו החמורה של הנאשם היתה עניין של מקריות בלבד, ולא היתה בשליטת הנאשם. דווקא בשל כך - ומטעמי מדיניות ראויה - אין זה נכון לגזור את הענישה בהתאם לתוצאה, בבחינת פונקציה של אותה מקריות. אין מקום כאמור להמתין עד להתרחשותה של תאונה קטלנית כדי שרשויות האכיפה ובתי המשפט יגיבו בהתאם, תגובה שהיא בבחינת "מעט מדי ומאוחר מדי" (וראו פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין ע"פ 8748/08 ברכה נ' מדינת ישראל(10.10.2011)).

צר לי, אך נראה כי הנאשם בענייננו הנו בגדר "פצצה מתקתקת" (ראו: רע"פ 5456/11 שנור נ' מדינת ישראל (2011)) העלולה להפיל חללים בקרב ציבור המשתמשים בדרך. הנאשם כאמור נשפט לא מכבר על עבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משקרים, נדון לפסילה בפועל ולעונשים מותנים, והתחיל לשאת את עונשו. אך, לדאבון הלב, הנאשם חזר לסורו ושוב עבר על החוק, תוך שניכרת אף הסלמה בחומרת התנהגותו. הנאשם הוכיח כי הטיפול העונשי שהוא קיבל בשל העבירה הקודמת לא הצליח להסירו מדרכו הרעה, וכי החלטות בית המשפט והעונשים המותנים שהוטלו עליו לא היתה להם כל השפעה על התנהגותו. כה חמור מצבו של הנאשם, שאף החרב שהיתה תלויה מעל לראשו, שהמאסר על תנאי עלול גם להפוך למאסר בפועל, לא מנעה ממנו להיכשל בחובתו לציית לתנאי - והנאשם אף הפר את התנאי הפרה כפולה: הוא עבר עבירה של נהיגה בשכרות ועבירה של נהיגה בזמן הפסילה גם יחד, כאשר די היה בכל אחת משתי העבירות בנפרד כדי להפעיל את המאסר המותנה התלוי ועומד נגדו.

הנאשם לא ביטא בפניי כל תובנה או מודעות לחומרת מצבו, וממילא לא גילה מוטיבציה של ממש לשיקום. דומה כי הנאשם מתקשה עדיין להפנים את הלקח הנדרש, והוא הוכיח כי לא ניתן להרחיקו מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב, וכי עונשים בדמות פסילת רישיון הנהיגה ומאסר על תנאי אין בהם די כדי לגרום לו לתקן את דרכו. מכאן קיים צורך עז בהרחקתו של הנאשם בדרך של מאסר, למען הגנת החברה מפניו ושיקומו בעת המאסר, ולמען הרתעתם ותיקון דרכם של עבריינים המגלים נטיות להתמיד בפשיעה.

עברו התעבורתי והפלילי של הנאשם מוסיף נופך של חומרה לנסיבותיו, והדברים אמורים במיוחד על רקע המאסר בן שלוש וחצי שנים שהוא ריצה לפני מספר שנים בגין עבירות פליליות קשות שהוא עבר.

לאור כל האמור, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.       מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים.

2.       אני מצווה על הפעלת עונש המאסר על תנאי של 5 חודשים אשר הוטל על הנאשם בבית משפט זה ביום 7.2.2012 במסגרת תיק תת"ע 6747-06-10.

3.       כהוראת סעיף 58 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ובהעדר טעמים המצדיקים סטייה מהוראה זו, הנאשם יישא את שתי תקופות המאסר שנגזרו עליו בסעיפים 1 ו- 2 לעיל בזו אחר זו, ובסך הכל ירצה הנאשם מאסר לתקופה של 17 חודשים מיום מעצרו 22.4.2012.

4.       אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 שנים.